בקשר

רקע

תסמונת האוטיזם הוגדרה לראשונה בשנת 1943 על ידי ד"ר ליאו קאנר,  פסיכיאטר אמריקאי, ומאז הוכר האוטיזם כתסמונת ברת אבחון מהימן ותקף. במהלך השנים חודדו המאפיינים האבחנתיים של אוטיזם ושאר תסמונות הpdd  .

העבודה המשותפת של חוקרים ושל אנשי השדה הביאה אנשי מקצוע לכלל הסכמה בדבר היות אוטיזם וה – PDD  מבוססים על תחומי לקויות ולא על רשימה של סימפטומים.

מה מבדיל בין אוטיזם לתסמונות pdd אחרות?

 באוטיזם מדובר בליקויים משמעותיים בשלושה תחומים:

א) ליקויים בפיתוח יחסים חברתיים הדדים.

ב) התפתחות שפתית מעוכבת ותקשורת לקויה.

 ג) התנהגות חזרתית, סטריאוטיפית ותחומי עניין מצומצמים.

מעבר לכך מאפיינים את בעלי התסמונת קשיים התפתחותיים נוספים אשר מופיעים כבר לפני גיל שלוש. אחת מהנחות היסוד באבחנת אוטיזם היא שהאטיולוגיה של אוטיזם ו-PDD  הינה הטרוגנית, ולכן, אין לבסס אבחנה על זיהוי גורם משוער אחד.

באיזה גיל אפשר לאבחן אוטיזם?

למרות שבדרך כלל אבחנה של אוטיזם נקבעת בגילאי שלוש עד חמש שנים, מודעות אנשי המקצוע לסימנים המוקדמים של אוטיזם גורמת לכך שילדים בגילאים יותר ויותר צעירים מופנים לאנשי מקצוע, לשם איתור, אבחון וטיפול בשלב מוקדם. ההנחה היא, שהאיתור המוקדם יאפשר גם התערבות וטיפול מוקדמים. כמו-כן, אבחון מדויק ומקצועי מאפשר לאנשי המקצוע להתאים תוכנית טיפול ספציפית לכל ילד תוך התייחסות לפרופיל ההתנהגותי וההתפתחותי שלו. למרות זאת, אנשי המקצוע מהססים לעיתים לאבחן ילדים צעירים מאוד עם אוטיזם. סיבה אחת לכך נובעת מהחשש של אנשי המקצוע להגברת דאגתם של ההורים עקב הדבקת תווית של "אוטיזם". סיבה נוספת להתלבטות אנשי המקצוע הם הקשיים בקביעת אבחנת האוטיזם בגיל הרך.

ישנם גם קשיים בקביעת אבחנה של אוטיזם בגילאים אחרים בגלל המורכבות של ההפרעה.

מהו מקור הקשיים באבחנת האוטיזם?

בשנות החיים הראשונות, קיימת שונות גדולה בהתפתחות ילדים בעלי התפתחות תקינה, קשה לקבוע מתי העיכוב ההתפתחותי הינו משמעותי, ומהווה סטייה מההתפתחות הנורמאלית, ומתי הוא בטווח הנורמה. בנוסף, חלק מן התופעות ההתנהגותיות המזוהות עם אוטיזם, אינן מופיעות לפני גיל 3. היעדר התנהגויות סטריאוטיפיות מקשות על זיהוי ואבחון.

אספקט נוסף המקשה על מתן האבחנה הוא ההקשר בו נעשה האבחון והזמן המוקצב לו. לעיתים האבחון נעשה בהקשר מצומצם ובזמן מוגבל  ואינו מספק מידע מקיף על התנהגות הילד במגוון מצבים. עקב כך, עלול להיווצר רושם מוטעה שיוביל לאבחנה שגויה.

קושי נוסף הוא שהמאפיינים המזוהים עם אבחנה של אוטיזם יכולים להשתייך גם להפרעות התפתחותיות אחרות. לכן, יש קושי באבחנה מבדלת בין קשת התסמונות של   PDD  ובין תסמונות והפרעות התפתחותיות אחרות.

איזה איבחון עובר ילד עם חשש לאוטיזם?

כיום, על  מנת לאבחן אוטיזם ולקבל את שירותי

המדינה, יש לעבור 2 אבחונים הנעשים ע"י כלי אבחון שונים וע"י אנשי מקצוע שונים:

אבחון פסיכולוגי – נחלק לשני חלקים:

–         ADOS   (Autism Diagnostic Observation Schedule

–          ADI-R   Autistic Diagnostic Interview- Revised

אבחון פסיכיאטרי – נעשה עפ"י ה                DSM –

מהם הסימנים שמעידים על צורך באיבחון?

בתחום התקשורתי:

• הילד אינו מגיב כשקוראים בשמו.
• הילד אינו אומר מה הוא רוצה.
• הילד מאחר בדיבור.
• הילד אינו ממלא הוראות.
• לעיתים נראה כאילו הוא חירש ולעיתים – כאילו הוא שומע.
• הילד אינו מצביע על עצמים ואינו מנופף לשלום.
• הילד כבר אמר כמה מילים – ועכשיו אינו עושה זאת.
• הילד מדבר בקול מוזר או במקצב שונה.
• הילד אינו מסוגל להתחיל שיחה או להמשיך שיחה קיימת.

בתחום החברתי:

• הילד אינו מחייך לצורך חברתי .
• הילד מעדיף לשחק לבדו.
• קיימת תחושה שהילד לוקח דברים בעצמו, "עצמאי" מאוד, עושה דברים "מוקדם".
• הילד אינו יוצר קשר-עין .
• הילד נמצא "בעולם משלו" .
• הילד מתעלם מהסובבים אותו.
• הילד אינו מתעניין בחברת ילדים אחרים.
• הילד מסרב לחיבוק או התכרבלות. הילד נראה כי אינו מודע לרגשות של אחרים.

בתחום ההתנהגות:

• הילד נתקף בהתקפי זעם.
• הילד שרוי בפעלתנות יתר.
• הילד מתנגד לשתף פעולה.
• הילד לא יודע איך לשחק בצעצועים.
• הילד לעיתים קרובות "נתקע" בפעולות מסוימות.
• הילד הולך על קצות האצבעות.
• הילד מסדר דברים בשורה.
• הילד מגיב ברגישות-יתר למגע או לקולות מסוימים.
• לילד יש תנועות מוזרות  כגון נדנוד / הסתובבות במקום / נפנוף ידיים…
• הילד מפתח טקסים החוזרים על עצמם.
• הילד יהיה מוקסם ומרותק מחלקי חפצים מסויימים.

חשוב להדגיש כי רק הופעה של מספר סמנים במגביל צריכה לעורר תשומת לב. במיקרה של חשש ניתן לערוך התיעצות ראשונית עם רופא משפחה, אחות טיפת חלב או ליצור קשר ולברר האם יש צורך באיבחון.