דנה אילדיס, אחות לנער עם אוטיזם, מעלה בטור אישי את הקשיים הכרוכים בשילוב נער עם לקויות מורכבות בחברה הרגילה. היא מציינת כי "אנו חיים בחברה אטומה, הבוחרת לטאטא הצידה את מי ששונה. לאור נסיון משפחתה החברה בוחרת שלא לשלב את החריג בפעילויות נורמטיביות, אלא להפנותו לכוון של טפול פרטני. האמנם של פעילות מחייבת טיפול או שהיא יכולה להעשות גם כפעילות של כיף והעשרה…
הטור מבקש מאיתנו לבחון מה עומד בבסיס הסירוב לשילוב של חברה עם קשיים. האם באמת יש צורך לשלוח לטיפול הידרותרפי נער שיודע לשחות ויודע להעינות להוראותיו של המדריך ? כמו כן מבקש להבין מה נדרש מאיתנו, החברה הרגילה, על מנת לשמח ולהכיל, מישהו שבבסיסו נולד אחר…
המאמר מציין את הקושי לו חשוף האדם האוטיסט ובני משפחתו, את הרצון של האדם עם הלקות לקחת חלק בפעילויות הנורמטיביות ולחיות את חייו כשווה בן שווים במקומות בהם הוא מסוגל. מודעות של החברה לצרכים של האחר, ליכולות של היחיד לסייע לאדם עם הלקות ולבני משפחתו, הם הבסיס לשינוי פני החברה, לקבלה, ולמתן תחושה טובה יותר… כולנו שווים, אבל שונים, גם כאלה שהשונות שלהם קצת יותר בולטת.
