5-DSM   שהוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי  צפוי להתפרסם רק במאי 2013 אבל כבר מעתה גורם למתח רב עקב השינוי בהגדרה שהוא מנחה לגבי הספקטרום האוטיסטי.  אמנם לכאורה במדינת ישראל אמורים להשתמש בisd  שהוא הספר הפסיכאטריה האירופי, אך בפועל רוב הפסיכאטרים בארץ משתמשים ב DSM  כספר האבחנות שלהם.

במאי 2013 תפורסם המהדורה החמישית של הDSM ובגלל השינויים בהגדרות של הספקטרום האוטיסטי, יש חשש להורים רבים אשר ילדהם מאובחנים בספקטרום האוטיסטי בנוגע לשינוי האבחנה, וכפועל יוצא, שינוי סל השירותים לכוון של הפחתת של השירותים, דבר שיקשה עד מאוד על קבלת התמיכות שהילדים כה זקוקים להם.

אנסה לפרט את השינויים שעומדים להתרחש, אך אתחיל קודם בפירוט של מה שניתן עד כה…

 על פי -4-DSM  התבססה הגדרת האוטיזם על קבוצת תופעות שהתחלקה לשלוש קטגוריות:

א. פגיעה איכותית באינטראקציה החברתית

ב. פגיעה איכותית בתקשורת בין אישית

ג. דפוסי התנהגות ופעילויות חזרתיות

 קשת התופעות נקראה PDD. מי שנמצא פגוע בשלושת התחומים הללו (על פי סעיפי פגיעה מסוימים) נחשב אוטיסט. מי שנמצא פגוע רק בשניים מתוך שלושת התחומים אובחן כpdd nos . בתוך הספקטרום,  היו אנשים בעלי אינטילגנציה נמוכה או תקינה ואף גבוהה, עם שפה תקינה, הפרעת שפה וכאלה שאינם מדברים כלל.  ילדים אשר לא נצפתה אצלם שפה תקינה עד גיל 3 ואינטילגנציה תקינה ומעלה, אך עם קושי בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, אובחנו כאספרגר.

ב-5-DSM  שונתה האבחנה לקשת התסמונת האוטיסטית (Autism Spectrum Disorder -ASD ), המאובחנים יוגדרו גם לפי דרגות החומרה של האוטיזם – קל, בינוני וחמור. חשוב להבין שעל מנת לקבל אישור מביטוח לאומי וממשרד הבריאות יש להעביר את האדם שני סוגי אבחונים שונים האחד אבחון פסיכאטרי והשני אבחנה פסיכולוגית שיכולה להעשות רק עלי ידי פסיכולוג קלני או התפתחותי.

האם צפויים ילדים שכבר אובחנו "לצאת מהספקטרום" לאחר ההגדרה מחדש?

ללא קשר ליצאת המהדורה החדשה גם כיום, בגילאי 4-6 הורים נדרשים לחזור על האבחון של הילד, וזאת מאחר שאבחונים של ילדים בגילאים הצעירים עשויים להשתנות. אנו לא יכולים לנבא כיצד המערכת תפעל לאור השינויים בהגדרות במיוחד לאור זה שיש שתי מערכות שונות כשלכל אחת דרישותה היא.

בהנחה שאינטליגנציה אינה מהווה פרמטר לאבחון,  מה לגבי הגדרת תסמונת אספרגר?

ההגדרה של אספרגר כאבחנה נפרדת נעלמת. בספר החדש לא יהיה יותר הגדרה נפרדת לאספרגר.  הוחלט שאוטיזם יכול להגיע אם אינטליגנציה  גבוהה או נמוכה ועם שפה גבוהה כמו גם אוצר מילים נמוך.

 אם ילד שאובחן כאספרגר לוקה רק בחסכים תקשורתיים, הוא ייכנס לקטגוריה חדשה שאיננה חלק מהקשת האוטיסטית כגון :פגיעה חברתית-קומוניקטיבית.

 מי שאובחן כבעל תסמונת אספרגר שאצלו קיימים בצד הפרעות חברתיות גם התנהגות חזרתית – יאובחן כאוטיסט. כאמור, תסמונת אספרגר יוצאת מהתמונה ולא מהווהקטגוריה נפרדת. אבחנה זו תהייה חלק מה – ASD או אבחנות אחרות שאינן על הספקטרום האוטיסטי.

מה עם ילדים שאובחנו כבעלי תסמונת אספרגר ?

עד עכשוו תסמונת אספרגר הייתה כאבחנה נפרדת ודימוי מאד "אליטיסטי" מעצם התפקוד הגבוהה של אותם מאובחנים בגלל השינוי יקבלו אנשים אלו את הכותרת אוטיזם.

לחלק מהם השינוי ההגדרתי יכול להוות פגיעה בדימוי העצמי וחלקם אשר גם ככה רואים את עצמם כחלק ממשפחת האוטיזם שינוי ההגדרה לא יהווה כל הבדל.

ולכן אם הם מתאימים לקריטריונים החדשים , הם יאובחנו כ-ASD.

מה ההבדל בין DSM-5 ל-4-DSM 

ההבדל המהותי בין DSM-5 ל-4-DSM  הוא מי מוגדר כאוטיסט. הקריטריונים צומצמו משלושה תחומים  ל-2. לפי DSM-5 אדם נחשב לאוטיסט אם יש לו בעיות בשתי קבוצות: אחת, ליקוי בקומוניקציה ואינטראקציה חברתית והשנייה, דפוסי התנהגות מוגבלים וחוזרים. לאבחון אוטיזם יידרשו 5 סימפטומים מתוך 7.

 ב- DSM-4  יש 12 סימפטומים לאבחון אוטיזם המחולקים בשלוש קבוצות, 4 סימפטומים בכל קבוצה. לאבחון אוטיזם נדרש קיומם של 6 סימפטומים מתוך ה-12, כאשר לפחות יש 2 סימפטומים מקבוצה ראשונה ואחד לפחות מקבוצה שנייה ושלישית.

האם רב הילדים שייצאו מהקטגוריה הם אלה שאובחנו כ-NOS-PDD?

לגבי שאלה זאת, קיימת שונות בין דעותיהם של אנשי מקצוע שונים, ולא ניתן לספק תשובה חד משמעית לשאלה.

ואיך באמת המדינה נערכת לשינויים הצפויים?

לצערנו הרב כרגע נראה שהמערכת אינה ערוכה לשינויים וקשה לדעת כיצד ביטוח לאומי והמוסדות האחרים ינהגו.